בולגריה, Here I Come

עודכן ב: אוג 22


לפני שבוע נפלה בחלקי ההזדמנות הנדירה להגשמת חלום.

ביום שני שעבר חזרתי מסופיה בולגריה בה לימדתי קבוצה של נשים מהממות ובנותיהן, סדנא של קליעת צמות.

על סדנת קליעת צמות לקהילה ישראלית בחו"ל חלמתי כבר זמן רב, אבל בזכות חברה יקרה שעברה לחיות בסופיה יחד עם כל משפחתה היפה לפני שנה וחצי, החלום החל להרגיש קרוב מתמיד.

עד לפני שבועיים, כל נסיון להרים את הסדנא נתקל בקשיים, בעיקר של פניות וזמן עד שלפתע באופן ספונטני ולא צפוי, כמו כל הדברים הטובים בחיי, הרעיון הפך למציאות ומאותו הרגע התחלתי לגבש את כל האירוע.

בסופיה בולגריה, החברה שלי ליהי, שקדה על הזמנת המשתתפות, ההרשמה והכנות לקראת המפגש שהתקיים אצלה בבית.

בארץ אני התחלתי לגבש סדנא שתהיה מצד אחד עמוסה בכל טוב, מגוונת ויחד עם זאת קלילה ונעימה. וכמובן הכנת המתנות הנהדרות שיקבלו כל אחת מהמשתתפות.

היומיים שקדמו לסדנא עברו בציפייה ובהתרגשות וכשהגיע היום, התמוגגתי מאושר. המשתתפות קיבלו אותי בזרעות פתוחות, הן למדו ותירגלו והתאמנו ובכלל היו מדהימות ואימצו אותי בחיבוק חם ואוהב.

וכדי להוסיף קצפת לעוגה (לא התבלבלתי, לא דובדבן לקצפת. תיכף תבינו) עם תחילת הסדנא שלג החל לרדת ברכות ובאיטיות והשתנה תוך זמן קצר לשלג סמיך ויפייפה.